ת"א
בית משפט השלום ירושלים
|
6710-09
28/11/2010
|
בפני השופט:
מרדכי בורשטין
|
- נגד - |
התובע:
מרק רוטנשטיין ע"י ב"כ עו"ד יעל ניסן ואח'
|
הנתבע:
שומרה חב רה לביטוח בע"מ
|
|
החלטה
בפני בקשה לפסילת שאלות הבהרה שנשלחו למומחית מטעם בית המשפט, ד"ר מיכל עמית כהן, בהליך המתנהל לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975.
ד"ר מיכל עמית כהן מונתה כמומחית בתחום האורטופדיה. בחוות דעתה מיום 07.02.10 קבעה כי התובע סובל מנכות צמיתה בשיעור 10% מחמת הפגיעה בצווארו בתאונה נשוא התביעה.
הנתבעת שיגרה שאלות הבהרה לד"ר עמית כהן ובשאלות הופנתה המומחית למסמכים רפואיים שלא עמדו לפניה עובר לכתיבת חוות הדעת.
הטענות
התובע סבור כי יש לפסול את השאלות. לטענתו, שאלות ההבהרה הופנו לד"ר מיכל עמית כהן לאחר חלוף המועד הקבוע בדין, ואף מבלי להגיש בקשה להארכת מועד למשלוח שאלות הבהרה. עוד הוסיף התובע וטען, כי שאלות ההבהרה מסתמכות על רישומים שנשלחו למומחית רק לאחר מתן חוות דעתה. כן נטען, כי מדובר מסמכים החסרים בפרטים מהותיים וככאלה אינם יכולים להיחשב כמסמכים רפואיים.
הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה חוות דעת המומחית הומצאה לה רק בחודש אפריל, ועל כן שאלות ההבהרה הוגשו באיחור קל ביותר, איחור שלא עיכב את הדיון בתיק. עוד טוענת הנתבעת כי שאלות ההבהרה מבוססות על תוכנם של מסמכי טיפול של בית חולים וקופת חולים שאין מניעה להגישם.
דיון
עניין שאלות ההבהרה למומחים מוסדר בתקנה 15(ב) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים (מומחים), תשמ"ז- 1986, הקובעת:
"בעל דין רשאי להציג למומחה שאלות בכתב להבהרת חוות דעתו, תוך שלושים ימים מקבלתה. המומחה ישיב על השאלות, בכתב, לבית המשפט תוך חמישה עשר ימים מקבלתן, זולת אם הורה בית המשפט אחרת".
כאמור, תקנה 15(ב) קובעת כי יש להציג למומחה שאלות הבהרה תוך 30 ימים מקבלת חוות הדעת, וברי כי הנתבעת הגישה את שאלות ההבהרה למומחית בחלוף המועד, אך איני סבור כי יש בכך להצדיק את פסילת שאלות ההבהרה. ככלל יש מקום לדקדק בענייני מועדים ואולם בתי המשפט נוטים לנקוט בגישה ליברלית בכל הנוגע להארכת מועד לשיגור שאלות הבהרה. בנסיבות המקרה דנן, בשים לב לסטייה הקלה מהמועד, למהות השאלות ולאפשרות שתיחסך חקירת המומחה יש מקום להאריך המועד.
מטרתן של שאלות ההבהרה היא להבהיר נושאים בחוות דעת המומחה, אשר אינם ברורים דיים, ליישב סתירות ולפרש מסקנות, וכפועל יוצא מכך לייעל ולקצר ככל הניתן את ההליך המשפטי. לפיכך, משלוח השאלות נועד לייתר במידת האפשר את הצורך בהזמנת המומחה לחקירה בפני בית המשפט.
בת"א(י"ם) 939/94 ,סמיר עודה נ' מגדל חב' לביטוח בע"מ, תק-מח 96(1) 1108, נקבע כי המונח "שאלות הבהרה" אינו כולל רק הסבר או הבהרה לאמור בחוות הדעת, אלא במסגרתן ניתן לכלול גם השלמה של חוות דעת המומחה, ובלבד שהשאלות תהיינה רלוונטיות לעניין נכותו ונזקיו של התובע.
לגופו של עניין, עיון בשאלות ההבהרה מעלה כי יש להן רלוונטיות לעניין נכותו של התובע ולנזקיו. השאלות מתייחסות לתיעוד רפואי המותר בהמצאה (תיעוד מקופת חולים ומבית חולים) ואין כל מניעה מלחסום הנתבעת מלשאול השאלות. אמנם חלק מהמסמכים לא הומצאו למומחית קודם כתיבת חוות הדעת ויש להצר על כך, אך בד בבד ולנוכח הגישה הליברלית הנקוטה בעניין שאלות הבהרה אין באי המצאת המסמכים במועד כדי למנוע מהנתבעת משלוח השאלות.
על כן, אני דוחה את התנגדות התובע למשלוח שאלות ההבהרה על ידי הנתבעת.
קובע התיק לעיון ליום 02.01.11.
ניתנה היום, כ"א כסלו תשע"א, 28 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.